החלטה בתיק ס"ק 51149-11-12

בפנינו בקשה דחופה להארכת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיון שנערך בפני ביום 2.12.12., לרבות הארכת תקופת ההודעה המוקדמת.

המבקשת מנמקת את בקשתה בהתנהלות חסרת תום הלב של המשיבה.

לטענת המשיבה, הבקשה הינה ניסיון לחתור תחת ההסכמות שהושגו ותחת פסק הדין שניתן.

לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה לה, אנו סבורות כי דינה להידחות.

בדיון שנערך ביום 2.12.12 הגיעו הצדדים להסכמות כדלקמן:

"הצדדים:

הגענו להסכמה כדלקמן, מבלי שצד מודה בטענות הצד שכנגד וכל צד שומר על טענותיו:

1.         מבלי לוותר על איזו מהטענות במישור הקיבוצי והפרטי, מוסכם על הצדדים כי ייערך שימוע למר יארוסלב קבנוב ביום 5.12.12; הצדדים יקבעו את השעה בשיחה משותפת בתוך 24 שעות. 

2.         המשיבה מסכימה להאריך את ההודעה המוקדמת כפי שנקבעה בהסכם עם העובד בשבוע ימים. במהלך תקופה זו ייערך כאמור לעובד שימוע, ובזאת ימוצה הליך סיום עבודתו. בתקופה זו העובד לא יגיע לעבודה. יחסי העובד ומעביד יתנתקו ביום 9.12.12, אלא אם כן יוחלט אחרת בשימוע.

3.         העתק מהתיק האישי יומצא למבקשת בתוך 24 שעות מהיום וכן מכתב הזמנה לשימוע כדין.

4.         לכל צד שמורות כל הזכויות לפעול על פי דין. 

5.         הצדדים מבקשים מבית הדין ליתן תוקף של פסק דין להסכמות אליהן הגיעו.

פסק דין

ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמה אליה הגיעו הצדדים."

לטענת המבקשת נערך לעובד שימוע חלקי בלבד. לטענתה, המשיבה סירבה להביא לשימוע חלק מהעדים הרלבנטיים לבירור הסוגיה וחוות הדעת התקופתיות עליהן נסמכה המשיבה הינן חלקיות ואינן חתומות על ידי העובד.

המשיבה טוענת מנגד כי לעובד נערך שימוע מלא בנוכחות ראש מנהל האיכות האחראי על העובד וכי חוות הדעת אינן חתומות שכן הינן ממוחשבות.

הננו סבורות כי פסק הדין שניתן הינו פרי הסכמה הדדית ולא ניתן לעתור לשינויים בפסק הדין אלא בהסכמה הדדית.

דרישת המבקשת לקביעת הרכב הנוכחים בשימוע, אין לה אחיזה בדין והעדר חתימת העובד על חוות הדעת הממוחשבות אינה שוללת את תוקפן. 

כמו כן, לא מצאנו כי מתקיים כל טעם אחר לקבלת הבקשה.